מְנַיִין לְמַעֲרֶכֶת יוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. גַּֽחֲלֵי. מַה תַלְמוּד לוֹמַר אֵ֞שׁ. שֶׂהִיא בְטֵילָה עַל גַּבֵּי גַחֲלֶיהָ. גַּֽחֲלֵי. יָכוֹל עוֹמְמוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר אֵ֞שׁ. אִי אֵ֞שׁ יָכוֹל שַׁלְהֶבֶת. תַּלְמוּד לוֹמַר גַּֽחֲלֵי אֵ֞שׁ. הַא כֵיצַד. מִן הַלּוֹחֲשׂוֹת הַלָּלוּ. וּמְנַיִין שֵׁתְּהֵא הָאֵשׁ בְּטֵילָה עַל גַּבֵּי גְחָלִים. תַּלְמוּד לוֹמַר גַּֽחֲלֵי אֵ֞שׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומנין שתהא האש בטילה וכו'. כלומר שזו מערכה בפ''ע היא וכשיסיר ממנה הגחלים בטילה היא וכדאמרן:
מנין למערכת יה''כ. לקטרת לפני ולפנים שתהא מערכה בפ''ע ולא יטול הגחלים ממערכה שניה כמו בכל יום ויום:
גחלי. ולקח הכהן מלא המחתה גחלי אש ולמה נאימר אש פשיטא שגחלי אש יטול אלא מלמד שהיא בטילה על גבי גחליה כלומר כשיסיר הגחלים בטילה זו האש וא''כ ע''כ שמערכה בפ''ע היא ואינה אלא לטול ממנה גחלים להקטיר הקטרת לפני ולפנים דאי ממערכה שניה שלכל יום ויום הלא היא אינה בטילה וצריך ליטול עוד ממנה להקטיר קטרת של בין הערבים כמו בכל יום ויום:
גחלי וכו'. מת''כ היא ודריש לפירושא דקרא גחלי אש:
יכול עוממות. כשהן מתחילין לכבות:
אי אש יכול. אע''פ שעדיין שלהבת קשורה בהן ת''ל גחלי אש הא כיצד מן הלוחשות אש הללו הוא שיטול:
ת''ל גחלי אש. כלומר ע''כ תרתי ש''מ דאי אש להוציא העוממות בלחוד הוא דאתא תיפוק ליה מדכתיב אבתריה ונתן את הקטרת על האש אלא ללמד ג''כ שתהא האש בטילה ע''ג הגחלים כשיטול ממנה:
אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. הָאֵיבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתָאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב עוֹשֶׂה אוֹתָן מְדוּרָה וְשׂוֹרְפָן בִּפְנֵי עַצְמָן. וְדוֹחִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְהַיּוֹם חָמֵשׁ. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב דּוֹחֶה. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי עֵידֵי הַחוֹדֶשׁ הֲרֵי 24a אֵינָן מְעַכְּבִין וְדוֹחִין. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שֶׁעַל מַהֲלַךְ לַיְלָה וָיוֹם מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת וְיוֹצְאִין לְעֵידוּת הַחֹדֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה את שמע מיניה. מהכא ודילמא בכל יום לבר משבת קאמר:
אמר רבי מנא והיום חמש. קתני ואם כן דוחה יום הכפורים הוא:
דבר שאינו מעכב דוחה. בתמיה והלא אברים ופדרים אינן מעכבין ומפני מה ידחו את השבת:
הרי עדי החדש הרי אינן מעכבין. שאם לא באו מקדשין הב''ד על פי קביעותן אלא שמצוה לקדש ע''פ הראיה, ועוד שאם ראו הב''ד בעצמן ביום מקדשין בלא עדים כדאמרינן לא תהא שמיעה גדולה מראיה ואפ''ה דוחין מהלכן את השבת כדתנינן תמן בפרק קמא דראש השנה שעל מהלך וכו':
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסַל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת. [רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסַל בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת.] רִבִּי חְִייָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כַּֽאֲשֶׁ֤ר יַֽחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ. מַה בַחֲנִייָתְם אֵינוֹ נִפְסָל אַף בִּנְסִיעָתָם אֵינוֹ נִפְסָל. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וְנָסַ֧ע אוֹהֶל מוֹעֵ֛ד מַֽחֲנֵ֥ה הַֽלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַמַּחֲנוֹת. כִּבְתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין לחם הפנים נפסל. משום יוצא בשעת מסעות שבמדבר וכדדריש כאשר יחנו מה בחנייתם אינו נפסל וכו':
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אִמִּי בְשֵׂם רִבִּי אֶלְעָזָר. הַשּׂוֹרֵף קֳדָשִׁים בַּחוּץ בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קֳדָשִׁים נִדָּחִין בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת. טְמֵאִים פְּרוּשִׁים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּמְחִיצָתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. תְּדִירָה הָא מִילְּתָא בְּפוּמְהוֹן דְּרַבָּנִן. נִסְתַּלְּקוּ הַפְּרֹכוֹת הוּתְרוּ הַמְּחִיצוֹת לְזָבִין וְלַמְצוֹרָעִין. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. תָּמִיד. תָּמִיד אֲפִילוּ בַשַּׁבָּת. תָּמִיד אַף בְּטוֹמְאָה. מַתְנִיתָה מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. לֹ֥א תִכְבֶּֽה. אַף בַּמַּסָּעוֹת. [בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת] מֶה הָיוּ עוֹשִׂין לָהּ. הָיוּ כוֹפִין עָלֶיהָ (פְּסַקָתֵּיר) [פְּסַכְתֵּיר]. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אַף בִּשְׁעַת מַסָּעוֹת הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָֽרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּגֶ֭ד אַרְגָּמָֽן. הָא אִילּוּ הָיָה הַמִּזְבֵּחַ דָּלֵיק לֹא הָיָה בֶּגֶ֭ד אַרְגָּמָֽן נִשְׂרָף. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוּדָה. (פְּסֻקָתֵּיר) [פְּסֻכְתֵּיר]. הָיוּ כוֹפִין עָלֶיהָ מִלְּמַעֲלָה. מַה מְקַייֵם רִבִּי יוּדָה. וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ. וְיִרְווּן. כַּיי דָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך טרף בקלפי
וירוון. ר' יהודה מפרש ודשנו וירוון היא שמשביעין ומשמנין אותו ושמניחין עליו האש ועל האש פסכתר ועל הפסכתר הבגד וכהאי דאמר ר' יודה בן פזי שהוא מלשון ואכל ושבע ודשן:
מה מקיים רבי יהודה ודשנו. דמשמע שהיו מדשנין אותו מקודם שפרשו עליו הבגד:
מה עביד לה ר' יהודה פסכתר וכו'. ועל הפסכתר היה פרוש בגד הארגמן:
ר''ש אומר. לא היה האש על המזבח בשעת המסעות אלא כמו שהיו מדשנין אותו בכל יום אף בשעת סלוק מסעות היו מדשנין שנאמר ודשנו וגו' ואם היה האש דלוק וכי לא היה בגד הארגמן נשרף:
מתניתא מסייע לר' יוחנן. דלא נפקא לן מדכתיב תמיד שאף על מסעות נאמר שהרי באש על המזבח כתיב תמיד ואפ''ה איצטריך לא תכבה ללמד אף על המסעות כדפירש בהאי ברייתא:
תמיד. דכתיב בלחם הפנים ודרשי' כמו תמידהנאמר בפסח ובקרבן תמיד דללמד בא אפילו בשבת אפי' בטומאה וה''ה תמיד הנאמר בלחם הפנים ללמד בא שתמיד הוא נוהג ואפי' בשעת מסעות אינו נפסל ביוצא:
מתניתא מסייע לדין וכו'. אפלוגתא דריב''ל ור' יוחנן דלעיל בלחם הפנים הוא דמהדר דתניא כוותיה דמר וכוותיה דמר:
א''ר יוסי תדירא הא מילתא בפומהון דרבנן. דלא כהך סיפא דהתוספתא אלא כך הן רגילין לומר דכשהוגללו הפרוכת בשעת סילוק המסעות הותרו המחיצות לזבין ולמצורעין ואין כאן שילוח מחנות:
א''ר יוחנן. לא היא אלא כך שנינו בתוספתא דזבחים פי''ג בשעת סילוק מסעות קדשים נדחין שנפסלין ביוצא אלא דמ''מ טמאין משתלחין הן ונפרשים הן כל או''א במחיצתו זבין חוץ למחנה שניה ומצורעים חוץ למחנה ישראל משום דהמתנה קדוש היא:
השורף קדשים בחוץ בשעת מסעות לוקה. משום דכתיב בקדש באש תשרפנו כל שפסולו בקדש שריפתו בקדש ובשעת מסעות ג''כ פסולן בקדש נקרא:
ר' אמי וכו'. קאמר דמהכא נפקא ליה דכתיב ונסע וגו' אע''פ שונסע אפ''ה כבתוך המחנות היא:
הלכה: הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף כול'. וְלא כְבָר תַּנִּיתָהּ. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. כֵּינִי מַתְנִיתָה. אֶת הַכַּף וְאֶת הַבָּזִךְ. מָהוּ כַף. מָגִיס. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָֽמְרָה. כְּלִי חוֹל הוּא. אִין תֵּימַר. כְּלִי קוֹדֶשׁ. דָּבָר שֶׁקָּדַשׁ בְּכֶלִי נִפְדֶּה
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מגיס. דקרינן ליה בעלמא וכלומר לאו כף דכלי שרת קאמר אלא כמו מגיס בעלמא וכדר' יוסה דקאמר הדא אמרה דכף דהכא כלי חול הוא דאם תאמר כלי קדש הוא וכי מצינו דבר שקדש בכלי קדש נפדה הא כיון שקדש בכלי קדש קדושת הגוף הוא ואין לו פדיון ואנן אשכחן דקטרת יש לה פדיון כדתנינן בפ''ד דשקלים מותר הקטרת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנין ומחללין אותה על מעות האומנין וכו'. וגרסי' לכל הא דלקמן שם בהלכה ה':
מהו כף. דקתני:
כיני מתני'. כן צריך לפרש כאן במתני' דהציאו לו את הכף ואת הבזך מלאה קטרת והיינו המחתה דמתני' דהכא:
גמ' ולא כבר תנינתה. בפרק דלעיל נטל את המחתה וכו' ומאי האי דקתני הכא הוציאו לו את המחתה:
משנה: הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה וְחָפַן מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף הַגָּדוֹל לְפִי גוֹדְלוֹ וְהַקָּטָן לְפִי קוֹטְנוֹ וְכָךְ הָיְתָה מִידָּתָן. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה 24b בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ. מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁנֵי הַפָּרוֹכֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקּוֹדֶשׁ וּבֵין קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּבֵינֵיהֶן אַמָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָֽיְתָה שָׁם אֶלָּא פָרוֹכֶת אַחַת בִּלְבָד שֶׁנֶּאֱמַר וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרוֹכֶת לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקּוֹדֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד שהוא מגיע לבין שני הפרכות. זה היה בבית שני ולפי שנסתפקו אם המחיצה שהיה בבית ראשון המבדלת בין הקדש ובין קדש הקדשים והיה עוביה אמה אם אותה אמה כלפנים או כלחוץ ולפיכך עשו שתי פרכות אחת חיצונה ואחת פנימית וביניהן אויר אמה לקלוט אויר מקום המחיצה:
מהלך בהיכל. נכנס ומהלך בתוכו למערב:
ואת הכף בשמאלו. ומן הדין היה שיוליך המחתה בשמאלו וכף הקטרת בימינו שההולכה פסולה בשמאל בשאר עבודות אלא מפני כובד המחתה ועוד שהיא חמה אינו יכול לסובלה בשמאלה עד הארון לפיכך ניטל המחתה בימינו וכף הקטרת בשמאלו:
נטל את המחתה בימינו. זהו המחתה של גחלים:
וכך היתה מדתן. ובנסחת הבבלי מדתה ומפרש כמדתה בחוץ כך מדתה בפנים מה בחוץ חופן בחפניו ממש ולא בכלי כך בפנים כשמערה הקטרת מן הכף לתוך חפניו לא היה מערה בכלי עשויה כמדת חפניו אלא לתוך חפניו ממש:
את הכף ואת המחתה. והיא מחתה מליאה קטרת שממנה חופן מלא חפניו ונותן לתוך הכף וכן מצינו בנשיאים כף אחת מלאה קטרת:
מתני' הוציאו לו. מלשכת הכלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source